אלוקי, למה זה תיתן לעצים בטרבלינקה לפרוח וללבלב?!
אלוקי, למה זה תיתן לצפורים שלא נראו בשמי טרבלינקה כל עוד בוערות המשרפות, לרחף מעל שמי טרבלינקה?!
אלוקי, למה זה תיתן לדשא המדושן באפר הנרצחים בטרבלינקה, להורי?!
אלוקי, למה זה תיתן לשמש לזרוח מעל שמי טרבלינקה בעוד שהסתתרה ולא נראתה בשמי טרבלינקה כשהקור צרב בגופם של אסירי טרבלינקה?!
במקום בו היה אחד מבתי החרושת למות יהודים מהגדולים ביותר אסור שיהיו חיים - אסור שהשמש תזרח – אסור שהעצים יפרחו וילבלבו אסור שהדשא יוריק ואסור שהציפורים יצייצו!!

זוהי טרבלינקה בעיני וריגשותי כלפי המקום הארור הנ"ל מובעים בשיר ובציור.

בקו שבין טלושץ – ורשה
מתחנת הרכבת ורשה אוסט
יוצאים ברכבת ונוסעים ישר...
הנסיעה נמשכת לפעמים
חמש שעות ועוד 45 דקות
ולפעמים נמשכת אותה נסיעה
חיים שלמים עד מותך...

והתחנה היא קטנטונת
שלושה אשוחים גדלים בה
וכתובת רגילה אומרת:

כאן התחנה טרבלינקה…

כאן התחנה טרבלינקה...

ואין אפילו קופה
גם איש המטענים איננו
ובעבור מיליון
לא תקבל כרטיס חזור...

ואיש לא מחכה בתחנה
ואף אחד לא מנפנף שם המטפחת
רק באוויר תלויה דממה
לקדם פניך בשממה אטומה.

ושותקים שלושת האשוחים
שותקת הכתובת השחורה

כי כאן התחנה טרבלינקה...

כאן התחנה טרבלינקה...


ורק תלויה עוד מאז
סיסמה ישנה ובלויה האומרת
"בשלו בגז".

A Small Station Called Treblinka

On the line between Tluszcz and Warsaw
From the railway station Warsaw - East
You get out of the station
and travel straight…

The journey lasts
sometimes 5 hours and 45 minutes more
and sometimes the same journey lasts
a whole life until your death …

And the station is very small
three fir trees grow there
and a regular signboard saying
here is the small station of Treblinka...
here is the small station of Treblinka...

And not even a cashier
gone is the cargo man
and for a million zloty
you will not get a return ticket

And nobody waits for you in the station
and nobody waves a handkerchief towards you
only silence hung there in the air
to welcome you in the blind wilderness.

And silent are the three fir trees
and silent is the black board
because here is the small station of Treblinka...
here is the small station of Treblinka...

And only a commercial board
stands still:
"Cook only by gas"

השמש נוטה לערוב. עצי טרבלינקה עוטפים צל כהה הנופל
על צריפי העץ הלבנים והמבהיקים בקרני האור האחרונות.
העבודה נגמרה זה עתה, והבחורים זבי-דם, שבורים
ורצוצים, צמאים ורעבים הוחזרו לצריפיהם. אין כוח
להוציא אנחה, הראשים מורדים – כמתביישים להסתכל
אחד בפני רעהו.
מנחם קופץ לפתע מהמיטה, מכסה ראשו בידיו
ומכריז: - יהודים! דומני כי שבת קודש היום, אכן שבת
קודש היום!
הכל שותקים, קופאים, כאילו אין בכוחם להגיד
ולשמוע כי שבת היום, אך מנחם פותח: - מזמור שיר ליום
השבת...
כהרף עין מתרוממים כולם ממיטותיהם, מתחילים אף,
הם באמירת "מזמור שיר ליום השבת". אך מנחם מפסיק
פתאום, כאילו נזכר במשהו. הוא מוציא מתחת לכותנתו
שני נרות קטנים וגפרור, מעמידם על הריצפה ומדליקם.
מנחם מצמיד מבטו לזוג השלהבות. הכל ניצבים סביב
הנרות, מכסים ראשיהם בידיהם ומסתירים בגופיהם את
הנרות, למען לא יבקיע אורם החוצה. מנחם מכריז
בהתלהבות: - חברים, שבת היום ! הבה נקבל את פני
השבץ כהלכתה !
והנה מפנה מנחם את פניו כלפי מזרח ופותח בקול
נוגה, כשהבחורים אומרים אחריו: - לכה דודי לקראת כלה,
פני שבת נקבלה... קומי צאי מתוך ההפכה, רב לך שבת
בעמק הבכא...

"אנחנו עם אשר האנדרטאות
שהקים לא היו אף פעם
אנדרטאות ניצחון.
על אנדרטאות שלנו חקוקים
שמות הנופלים. אצל עמים אחרים
תמצאו שערי ניצחון ואילו
סמלי הגבורה שלנו הם דווקא
מ תל-חי ומחנה טרבלינקה
מקומות בהם הפסידו בקרב
אבל ניצחנו במלחמת קיומו
של  העם היהודי". 

אלה דברי קודש האחרונים של כ"ק האדמו"ר הקדוש מגראדזסיק מוהר"ר ישראל שפירא הי"ד זצ"ל. 

כשהכניסו את האנשים של המחנה, קהל של אלפי איש, לחצר ההשמדה בטרבלינקי, הקהל פנה אל כ"ק אדמו"ר: "רבינו מה הוא אומר עכשו?" אז פתח רבינו הקדוש ואמר בנחת: "שמעו אחי ואחיותי, עם ה', לא עלינו להרהר אחרי מעשיו של הקב"ה ואם נגזר שבזמן הזה אנחנו נהי' הקרבנות של חבלי משיח בדרגה זאת של הגאולה ולעלות על המוקד, אשרינו שזכינו לכך, ומה שחז"ל אמרו "ייתי ולא אחמיניה", היינו טרם שמגיעים לכך, אבל אנחנו שהגענו לדרגה זו, צריכים אנו לשמוח כח זכינו שאפרנו יטהר את עם ישראל כולו. הנני מצוה עליכם שבל תהססו ולא תבכו בלכתכם לכבשן, אדרבא היו בשמחה, ובניגון 'אני מאמין' וכר' עקיבא בשעתו תסתלקו ב 'שמע ישראל', ב 'אחד' "
הקהל קיים את דברי קדשו ובניגון "אני מאמין" ובקריאת "שמע ישראל" קידשו שם שמים ברבים. הי"ד ויהי זכרם ברוך.


דברי השער ל"אמונת ישראל" של האדמו"ר  ישראל שפירא מגראדזיסק זצוק"ל שהובא לדפוס על-ידי בנו. ירושלים תש"ח.

המנון האמונה מגיא ההריגה

       " אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח "

לחן השיר למילים אלו הפך להמנונם של יהודים בעולם כולו.
רק מעטים יודעים שמלחינו של השיר, ר' עזריאל דוד פסטג, חיברו ברכבת המוות מוורשה לטרבלינקה בדרכו אל המוות. את לחנו רשם בתווים על פיסת ניר כשהוא מזמר שוב ושוב את המילים.
לפתע עצר והכריז בקול:
"מי שיטול ממני את התווים, יקפוץ מהרכבת ויביאם לאדמו"רי, האדמו"ר ממודז'יץ, אתחלק עימו בעולם הבא".
2 קפצו. אחד נהרג והשני הגיע 3 שנים לאחר מכן, עם התווים לאדמו"ר ממודז'יץ שפירסמם והפכם להמנון.